תוכן
א)
מדבר בענין כונת העמידה בקיצור ואח"כ אחזור לבארם באורך בע"ה. וז"ל, ברוך: הנה בתפילת יוצר עד גאל ישראל, העלינו את המלכות, עד היכל ק"ק דבריאה. והנה היא בבחי' נקודה א', כלולה מי', ואינה עדיין בבחי' פרצוף, כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך, מבלי היות בה בחי' פרצוף. ועדיין אף בהיותה בסוד נקודה, היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה, שהוא סוד ע"ב ק"ל כנודע. ולכן עתה, אנו רוצים לתתו לה עתה, במלת ברוך. וזה כונתו: כי עתה ע"י ריבויא דברכאן, דאית בה בנקודה זו, שנכללה בכל היכלותיה כנזכר בס"ה בפרשת פקודי, אשר לסיבה זו נקרא ברוך. הנה גם אנו רומזים במלת ברוך אל יסוד דז"א הנקרא ברוך, לפי שיורד בריבוייא דברכאן עילאין, ונותן לה בחי' הדעת הנזכר, אשר הוא שם הויה, שהוא בגימ' כ"ו. ובריבוע הפשוט שהוא בגימ' ע"ב, ובריבוע המלא במילוי אלפין, כזה: יוד, יוד הא, יוד הא ואו, יוד הא ואו הא, העולה בגימ' ק"ל. אשר ג' בחי' אלו, הם הדעת שבה, והם בגימ' כמנין ברוך, שהם: כ"ו, ע"ב, ק"ל.
