חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות א

פירוש הסולם

א) שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון דעובדא דבראשית: הנה מצינו הרבה מיני מספרים במנין הספירות : א) מספר עשר שהן כח"ב חג"ת נהי"ם, ב) מספר ז' שהן חג"ת נהי"ם. ג) מספר ו' הנק' ו' קצוות חג"ת נה"י. ד) מספר חמש שהן ה' חסדים חג"ת נו"ה או ה"ג. ה) מספר י"ג, שהן י"ג מכילן דרחמי,או בח"ב, וחג"ת עילאין, וחג"ת תתאין נהי"ם. ויש להבין זה: הרי נאמר בספר יצירה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, הרי שאין לגרוע או להוסיף על מספר עשר.
אמנם כן הוא שאין לגרוע ולהוסיף על מספר עשר מכל מדרגה או פרצוף. אלא שיש לדעת, שאלו ע"ס כח"ב חג"ת נהי"ם אינן בעיקרן רק ה' ספירות לבד, שהן : כח"ב תו"מ. אלא שספירת הת"ת כוללת בתוכה שש ספירות חג"ת נה"י, לכן יוצא לנו מספר עשר. אמנם כל אלו ששת הפרטים חג"ת נה"י אינם רק התפרטות של ספירה אחת, הת"ת.
ומה שאנו מפרטים רק לספירת הת"ת בלבד ולא להג"ר, אינו ענין לשבח הת"ת, אלא אדרבה הוא בא לו מפאת חסרונו כלפי הג"ר. והוא כי התפרטות זו היא ענין התכללות ה' הספירות זו בזו, ויש בכל אחת מהן ה' ספירות כנודע, ונמצא שיש ה"ס כח"ב תו"מ בכתר לבד, ויש ה"ס כח"ב תו"מ בחכמה לבדה, ויש ה"ס כח"ב תו"מ בבינה לבדה. וכן צריך להיות ה"ס כח"ב תו"מ גם בת"ת לבדו. אמנם מתוך שעיקרו של ת"ת הוא רק אור דחסדים ולא חכמה, והכרח הוא שאותם ה"ס הנכללות בו שהן רק ה' מיני חסדים בלבד, ולפיכך נשתנו שמייהו של ה"ס שבו, כי הכח"ב ירדו בו לבחינת חג"ת, והתו"מ ירדו בו לבחינת נצח הוד. וע"כ ה"ס הנכללות בת"ת נק' רק חג"ת נ"ה. גם נתוספה עליהן בחינה הכוללת כל ה' החסדים ונק' יסוד, ע"כ יש בת"ת שש ספירות חג"ת נה"י.
ולפי"ז יש לשאול למה אין מחשבים את ה"ס הנכללות בכל אחת מכח"ב למנין הספירות ורק הת"ת בלבדו, נכנסים הפרטים שלו במנין הספירות. והוא, כי באמת אין ענין התכללות הספירות זו בזו מוסיף כלל על מספר ה"ס העיקריות, שתהינה ראויות לציינן במיוחד, משא"כ התכללות ה"ס בת"ת, הלא ה"ס נעשו בו לבחינות מחודשות דהיינו לה' מיני חסדים כנ"ל, וע"כ מציינים אותן לה' בחינות מיוחדות בספירות ונכנסות במנין הספירות. הרי שענין זה שהת"ת לבדו נחשב לשש ספירות חג"ת נה"י, הוא, מטעם פחיתותו מהג"ר, דהיינו להיותו רק אור חסדים כמבואר.
עתה תראה, שבכל אלו המספרים המובאים במנין הספירות אינו גורע כלום ממספר העשר, שעיקרה היא רק ה' ספירות לבד. כי כשנאמר ע"ס, הכוונה היא, עם שש הספירות המתפרטות, בת"ת. וכשאנו אומרים ה' ספירות, הכוונה היא בלי התפרטות הו"ק שבת"ת. ומנין ו' קצוות, הוא ה"ס הנכללות בת"ת, עם הכולל שלו הנק' יסוד. ומנין ז' ספירות הוא כשאנו מחשבים גם למלכות עם הת"ת.