תוכן

א) בענין הלילה. כבר הודעתיך, איך הוצרכה השינה והתרדמה להפיל על האדם, לצורך הנסירה הבאה אחריה. ונבאר עתה עוד עניינה. דע, כי כמו שביארנו, שנשמותינו אנחנו, עולות למעלה בכל לילה, בהיות גופותינו ישנים ונרדמים, ואז הם נעשים בחינת מ"ן לזווג העליון, וזה לצורך עצמן של הנשמות כדי שיחזרו להתחדש. לפי שבזמן שהיה ב"ה קיים, היה הזווג העליון בבחינת פב"פ, להוציא נשמות חדשות. אבל אחר החורבן, אין תפלות שלנו מועילות רק לפי שעה, להביא נשמות חדשות בבחי' אחור באחור בלבד. ולכן אנו אומרים יחוד ק"ש בשעת התפלה, כדי לזווג בתחלה את או"א, ומאותו הזווג ינחילו לזו"ן בניהם, את המוחין והעטרות שלהם, כדי שאח"כ בשעת תפלת י"ח יזדווגו גם הם בניהם זו"ן כנודע.