תוכן

א) והנה ז"ס ענין המלבוש, כי מלבוש בגימטריא או"ר פניא"ל, שה"ס שם אל, וה"ס שע"ח נהורין אשר בפנים העליונים, כמשי"ת לקמן בע"ה, והוא בגימטריא חשמ"ל, לבוש הבינה המלבשת את זו"ן. ולזה תכוין באומרך מלביש ערומים, אל מלבוש הנזכר. והכל נמשך משם א"ל, והוא כי ב' שמות א"ל במילואם, עולים בגימטריא ש"ע, ועם ח' אותיות א"ל אל"ף למ"ד, הרי שע"ח, גימטריא מלבוש. וכבר ידעת מ"ש בסבא דמשפטים דצ"ו ע"ב, בפ' בבגדו בה, כי לבוש הנשמה נמשך משם אלוה, שפירושו הוא א"ל ו"ה, כי המלבוש נמשך משם אל, לו"ה שהם זו"ן הנקרא ו"ה, והרי נתבאר ברכת מלביש ערומים, שנתקנה כנגד מי שנתפשט מעליו לגמרי מלבוש הקדושה, והנה הוא מתחדש עתה בבקר לגמרי.