תוכן

א) דע כי כל תפילה היא בעולם העשיה בסוד תפילה לעני, והיא המלכות השואלת צרכיה, ומתפללת אל הזעיר אנפין. וסימנך ואני תפלה. וזהו הטעם, שכל לשון תפלה, נכתב בתורה, בלשון שפיכת נפש. כמש"ה, ואשפוך את נפשי לפני ה', והיא בחינת מלכות דאצילות, או עולם העשיה הנקרא נפש.