תוכן

א) מי שלח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פתח. דע, כי הפרא והערוד, יתוארו לשני האנשים המרגלים. ופר"א וערו"ד מספרם שוה. ויש בכל א' פ"ר דינים, והם התיירים הגדולים ההולכים אחורי הפרגוד לצודד נפשות, כמו שכתבנו בפ' (ירמיה ב') פרא למוד מדבר כו'. ובקשו להדבק בקדושה, ולא שוה להם, כי הפרא רצה להדבק, וכן הערוד רצה להדבק בבת יעקב, ולא שוה לו. ופירוש הכתוב על זה הדרך הוא: כי מי הוא זה אשר יוכל ויהיה גבר, גובר ביצרו, וישלח זה הפרא מעליו ויצא חפשי ממנו. וכן מוסרות ערוד, שהם היסורים ודיניו, מי פתח אותם מעל צוארו ולא יעבור בגיא צלמות, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ואפי' דהע"ה נתיירא מזה, ואמר, גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, ר"ל, מאלו הנקרא רע, בהיות כי אתה עמדי.