תוכן

א) יגוע כל בשר יחד כו' אם ישים אליו לבו כו'. הלא ביארנו, כי המגולגל אין בידו יכולת להיות לו נר"ן יחד, ולכן האדם אחר שהשלים חלק הנפש אז הוא מת, ואח"כ הוא חוזר להתגלגל לחלק הרוח, וכן בנשמה. ואמנם היודע סוד הדברים, ויודע לשום לב לגרום ולהמשיך אליו רוחו ונשמתו, ויוכל לאספם אליו על דרך האופן שביארנו במ"א, בסוד היבום ע"ש. וז"ס ג"כ ישא ברכה מאת ה', כי הוא משלח נפשו בלילה. ע"י שלוח הקן, ואח"כ בבקר, נמשך בו הרוח מלובשת בנפש הגר, בסוד נפשי אויתיך בלילה כו'. וזהו יגוע כל בשר יחד, אותם שהשלימו נפשם. אך אם ישים אליו לבו, ואז רוחו ונשמתו אליו עצמו יאסוף, ולא ע"י גלגול אחר. וז"ס ימותו ולא בחכמה, כי לפי שאין להם חכמה לשום אליו לבו לכן ימותו, כי לא ידעו לאסוף הרוח והנשמה. ודע, כי אין זה, רק במי שרוחו ונשמתו פגומים, אך מי שרוחו מתוקן כבר, הנה כשישלים לתקן נפשו, אז ודאי שיבא אליו הרוח. אמנם כשהרוח פגום, אין בו כח לבא על הנפש מתוקנת, וצריך גלגול אחר.