תוכן

א) חנוך לנער על פי דרכו גם כי כו'. כבר אמרנו, כי כשחטא אדה"ר, אבד הזיהרא וניתנה אל חנוך. והיו נפש ורוח ונשמה חצובים ממקום גבוה, ופרחו ממנו ונכנסו במקומם אחרים מלוכלכים בקליפות. וכשנולד חנוך והלך בדרכי יושר, זכה לאותה זיהרא. וכשנגזרה מיתה על אדה"ר, לא נגזר על חנוך, על היותו שורש אותה נשמתא קדישא עילאה מאצילות. ולכן חנוך הוא מטט"רון, ואליהו הוא סנדל"פון, כנודע. והטעם שהוצרכו חנוך ואליהו לעלות למעלה, הוא, כדי שיהיו אמצעיים להעלות מעשה התחתונים הצדיקים, ובהיות שלא מתו, לכן נשארו הוייתם למקומם, וגם אם יהיו כל העולם רשעים. וכדי שיהיו הם מ"ן, כי אי אפשר להיות זיווג למעלה אם לא ע"י מעשה התחתונים, וכשאין מעשה בתחתונים, בהיות שהם מן התחתונים הם מעלים מ"ן, ולכן עלו למעלה בגוף ונפש. והוצרכו שניהם, א' לת"ת וא' למלכות. וכאשר העולם הם טובים וכשרים במעשיהם, אז חנוך ואליהו מעלין את מעשה התחתונים מעבר לאותם הנשמות. ובזה תבין מ"ש חנוך לנער על פי דרכו, פירוש, חנוך נער, שהוא מטטרון הנקרא נער, דע"פ דרכו, על היותו דרכו של חנוך כשרה והגונה, גם כי יזקין לא יסור ממנה, פירוש, אפילו שיהיו צדיקים אחרים בעולם, לא יסור ממנה מלת נער. כי לעולם יתחדש שמו של נער, מפני כי לעולם מעשה התחתונים מתחדשים בעולם, ובזה הוא ג"כ מתחדש אורו בכל שעה, ע"י מעשה התחתונים הצדיקים. כמו האילן כשהולך לייבש משליכים עליו מים, כן חנוך מתחדש ע"י מעשה התחתונים, כמד"א מריח מים יפריח.