תוכן

א) חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד, וכתיב פסוק אחר, רחום וחנון ה' ארך אפים ורב חסד. יקשה הכפל והחלוף בקדימת שני תוארים הראשונים מזה לזה, וההבדל בין ורב חסד וגדל חסד. ולמה כתיב ורב, בקדימת רחום, וגדל, בקדימת חנון. ולא כך אמרה תורה להנחיל אוהבי יש, והם י"ש עולמות המתפשטים משם י"ה, כי ג' מילויים של אות ה' שהם ה"י ה"ה ה"א הם בגימטריא א"ל, מתרבים על יו"ד פשוטה, הרי י"ש, שמקורם מחכמה ומתגלים בבינה, ועם שני שרשיהם אלה חו"ב, הם בגימטריא יש"ב תהלות ישראל, כמספר י"ב צרופי הוי"ה. והעולמות האלו הם נחלקים בזמן הימים, הכולל חסד ורחמים. ולפי שהן הן נחלת העוה"ב, ולא ניתן אלא ע"י יסורין, היו הלוקין שבתורה כמנין ר"ז, שהוא ע"ה בגימטריא ור"ב חסד, לפיכך פתח ברחום, שהחסד מולך, כי חנון הוא מן השמאל, שממנו נמשכים ק"ג עולמות, שהם השליש. וכן מלת הגדול, הוא בגימטריא מ"ט, שיש בו ו' נוספת בין ג' ד', והוא התפשטות הדעת מאימא לבנין. ועם שור"ק שב"א קמ"ץ חטוף, שהם בגימטריא מ"ו, הרי צ"ה, האותיות חמש בנקודת שלש, הרי ק"ג. וכן גד"ל חס"ד חסר ו', שהוא נקרא כך, נאמר ג"פ דל"ת, וג"פ למ"ד ע"ה, ק"ג. ומלת חסד שהוא חסר, אימא משלמת עם ור"ב, למנין יש"ב אשר אמרנו.