תוכן

א) תכון "תפלתי "קטורת "לפניך "משאת "כפי "מנחת "ערב. ר"ת בגימטריא נפ"ש רו"ח נשמ"ה חי"ה יחיד"ה, והכולל. ס"ת בארץ בחזרת האלף, לא, מלמד שעיקר נשמה בתחתונים. מספר כל האותיות יחד ג"פ (ס"א עם ן' ך' של מנצפך) של מנצפ"ך, חמשת אלפים ומ"ד, בהחשב עמהם הדגש שבמלת תפילתי, שהוא במקום יו"ד, להשלים מספר שנותיו של אדה"ר, שהיו כולם בתעני"ת במספר שוה, לכפר על אכילת עץ הדעת. והיתה תשובתו במנחת ערב שבת, והיא היתה תפלה ראשונה שבעולם, לפיכך ארז"ל, לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה. ותנן, אין מרצין את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים של בין הערבים. הוסף על שני מספרים אלה, תנ"ה, שהם הג' מלויים של אהי"ה שמהם נתפשטו אתוון נקודי וטעמי, יעלה בידך מספר כל הפסוקים שבתורה. ודע, שראויה התורה שתהיה ששים רבוא אותיות, ובגניזת האור הראשון נגנז שלישן העליון, כמו שנתמעטו כנפי החיות בחרבן הבית, ונשארו ארבעים רבוא ות"ת קמ"ה, כמספר הרקיעים שמטטרו"ן עולה בהם מעולם הכסא, ולמד זכיותיהם של ישראל. וסימנך תנ"ן הת"ם. כמספר שנה אמרתו של מטטרו"ן מרי משנה, והתיבות שבתורה הם שמנים אלף פחות קמ"ד תיבות, וסימנך חדש ימינו כקד"ם.