תוכן

א) ואשה אחת מנשי בני הנביאים וכו'. הנה אופן כל זה, הם דברי רחל עם אלישע: אימא עילאה, וסיפור צערה ותיקונה. וז"ס מ"ש ואשה אחת, היינו אחת המיוחדת בין הרבה נשים שבהיכלות, ס' מלכות ופ' פלגשים, אחת יונתי תמתי. והנה מ' זו של מנשי בני הנביאים, מ' היתרון, ר"ל, אחת המיוחדת לטוב, יותר משאר נשי בני הנביאים. כי נ"ה שבאצילות נקראים נביאים, ובני הנביאים הם שאר עולמות, בנים לנביאים הללו. גם, כי זה מדבר בעת הקטנות, ונסתלקו החסדים המגולים מתוכם. ונמצא כי הנביאים הם נ"ה, ובני הנביאים הם החסדים שבתוך נ"ה. והאשה הזאת צעקה אל אלישע, אל ישועות בינה, על הארת ת"ת בעלה, מה שנסתלקה ממנה בעון ישראל, והיתה מתרעמת אל המלך אימא, כנז' בס"ה פ' שמות, שבינה נקרא המלך. ואמר, עבדך ז"א מלובש במטטרו"ן, בסוד קטנות, ונקרא עבד אישי מת. ר"ל, נסתלקה השפעתו לגמרי, וקשה עלי כמות. ואתה ידעת, בזמן התגלות הדעת ע"י יסוד אבא הנקרא אתה, ו' דואתה, היינו מרבה יסוד אימא ג"כ. כי עבדך ירא את ה', ר"ל, היה מאיר בו כ"כ, עד ששם אדנ"י שבה היה מאיר בי כהוי"ה בעצמה. וזהו פירוש לשון הארה, כנז' ס"ה פ' ויקהל בפסוק, יאמרו יראי ה'. והנושה, הם הקליפות, בא לקחת ב' ילדים, הם סוד מטטרו"ן וסנדלפו"ן, לעבדים, שיהיה בדרגא דעבד הסריס, נפרדים בלא זווג. ונקראים ילדים מצד חנוך ואליהו, ומציאות עבדות שרוצים שיהיה עבד כי ימלוך, ושפחה כי תירש גבירתה, ויהיה הקדושה.