תוכן

א) ויהי ככלותו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד וכו'. ענין דוד ויהונתן. דע, כי אהבתם היתה נפלאה מאהבת נשים, כמש"ה נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים וכו'. ודע, כי מן יהונתן יבא השפע לדוד, כי יש בו ג' אותיות יה"ו, ודוד הוא הקטן ה' תתאה, אשר נשפע מן הג' עליונות, ונעשה השם שלם הוי"ה, בהתיחדם יחד. ולכן שמו יהונת"ן: יה"ו נת"ן, ולכן כרת עמו ברית. וזהו מ"ש מה תאמר נפשך נפש דוד ואעשה לך, ואמר לו דוד כי הנה מחר חדש ואסתר בשדה, ולא אקבל האורה, כי חולת אהבה אני, במסתרי בשדה עד הערב השלישית, הידועה ליודעי דת. ותעשה חסד עמדי כי בברית הבאתני. ואני בתוך הגולה, גולה וסורה, והיה אם פקוד יפקדני אביך מצד החכמה, תלמד עלי זכות, כי עניה סוערה לא נוחמה, ונשאול נשאל ממני לרוץ בית לחם עירי כי זבח הימים שם לכל המשפחה, לתת חק לנערותיה, כי בזמן הסתרת הפנים אני יבשה וצמאה בלי מים.