תוכן

א) ותשר דבורה וברק בן אבינועם. וכו'. ארז"ל, לא נאי יהרותא לנשי, שהרי ב' נשים נתנבאו, ומחמת הגאוה הפסידו נבואתם, והם דבורה וחולדה, ופי' כי הי"ס דאצילות כולם הם זכרים, חוץ משתים, והם בינה ומלכות. וכנגדם הם אלו הב' נביאות. חולדה היא כנגד בינה, ולזה נקראת חולדה, מלשון העלם, לפי שהיא נעלמת. והיא היתה אשת שלום, שהוא היסוד העליון. ולזה שלם הוא בנקודת קיבוץ, ולא באות ו', לפי כי הוא"ו שהוא היסוד העליון, הוא נעלם ביותר, נתיב לא ידעו עיט. ולזה הוא"ו נעלמת. והפסידה את נבואתה, על שאמרה על צדקיהו: אמרו (נ"ל ט"ס יאשיהו) לאיש הזה, בלשון בזוי. ודבורה היא כנגד מלכות, ולזה אמרה שירה, כי מלכות היא המשוררת תמיד, כמו שפירשו בזוהר, על פ' אלהים אל דמי לך. ולזה דוד שהיה מצדה, היה משורר תמיד.