תוכן

א) להיות אמת, כי האדם חייב להתאבל על אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו ואשתו. ואמנם קושי האבילות הוא על ג', שהם אב ובן ואח. ועל ג' אלו, רמז הכתוב, באומרו בנים אתם. לרמז על האב. כלומר, אתם יש לכם אב גדול מזה, שהוא ה' אלהיכם. ועל אח, אמר לא תתגודדו, כלומר, שאתה מתגודד על שנפרדת מאחיך, כמו שדרשו רז"ל לא תעשו אגודות וכו'. ועל הבן, אמר לא תשימו קרחה בין עיניכם, לפי שזה לא מת, אלא נעתק מהעוה"ז לעוה"ב. ולזה באה מלת למת, בניקוד קמץ. כי היה משפטה להיות בשב"א, אמנם לומר שלא מת. וזהו למת בקמץ, כאילו אמר לא מת. מהו אומרו בין עיניכם, כלומר, לפי ראות עיניך ניכר שמת, והוא לא מת. ואותם הארבעה, שהם: אמו ובתו ואחותו ואשתו, לא יש עליהם כ"כ קושי, לפי שהם נשים, ואין האדם מצטער עליהם כ"כ. כמ"כ.