תוכן

א) י"פ יה"ו במלוי אלפי"ן, שהוא גי' ט"ל, עולים גימטריא שמים. וז"ס מטל השמים, כי מ' של מטל בא"ת ב"ש, היא י'. והכוונה היא לומר, כי י"פ ט"ל הוא גימטריא שמים, וז"ס מקצה השמים ועד קצה השמים. והענין הוא, כי קצה השמים למעלה, יש בו ג' בחינות: הבחינה הא', הוא ה"פ יה"ו במלוי אלפי"ן, שהוא גי' ט"ל. וה"פ ט"ל, גימטריא קצ"ה, כי השמים יש לה ב' קצות, שהם י"פ ט"ל. והם ב"פ קצ"ה, העליון הוא חצי מספר של השמים, הם ה"פ ט"ל, ואלו הם סוד הנמשך מראש הבינה לראש ז"א, וזהו מטל השמים. פירוש, כי ה' ט"ל, הוי גימטריא שמים, והם נותנים מן האלהים אל יעקב, שהוא זעיר. ונמשך סוד ט"ל הזה, לבחינה אחרונה שבבינה. שהיא מלוי דאהי"ה בההי"ן, שהוא גי' ק"ל. גם תעשה שם אהי"ה בציור שעולה ס"ו, כזה: א צורתה יו"ד, ב' ההי"ן, כל א' ג' ווי"ן ה'ה', הרי נ"ו, ואות י' דאהי"ה, הרי ס"ו, וק"ל, הם קצ"ה השמים ע"ה.