תוכן

א) דע, כי באו"א לא אית פרודא, דלא מתפרשין לעלמין וכל הנשמות שיוצאים מאבא מקבלתם אימא, אבל בזו"ן עונותינו מבדילים, ואפילו בשעה שיש זווג, והעון מפריד אלוף, אותה הנשמה אינה נכנסת בנוקבא, ויוצאת לקליפת נוגה, והולכת לגרים, או לחסידי אומות העולם. וז"ס (קהלת ד') והנה דמעת העשוקים, וזהו ענין הטיקלא מ"ש בפ' משפטים. ובבלעם נאמר ויקר, כי היה מדבר עמו ע"י הקליפה, ונקרא דיבור בטל, כי גם פה האדם כשמדבר דברים בטלים, נקרא איסורו חמור מקרי, ולכן אמר ויקר.