חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות א

תוכן

א) להיות, כי שבעים פנים לתורה, וא' מהם רמז, הנה ירידת בני ישראל למצרים הוא רומז אל הוולד, בעודו בבטן אמו בין המצרים ההמה, ועם זה נפרש מש"ה ואלה שמות ב"י, שהם כחות הנשמה. כי כמו שיש בגוף רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כן יש בנשמה עצמה, והם כחות הנשמה הבאים מצרימה. את יעקב, שבאים אל תוך הולד בעודו בעיבור בבטן אמו. עם יעקב, שהוא היצה"ט. ואמר הבאים, ולא אמר שכבר באו, לפי שהוא ית' (זכריה י"ב ב') יוצר רוח אדם בקרבו, כמבואר בס"ה, כי כל עוד שהאדם הולך וגדל, כן הנשמה הולכת ונכנסת בקרבו. וכן מובא שם (ש"א ב' ב') אין קדוש כה', כי אף שישראל קדושים, אינם קדושים מעצמם אלא הוא ית' מקדש אותם, וז"ש כי אין בלתך, (אין)קדושתו מאחרים, אלא מעצמו ית' וקדושת ישראל אינו זולתך, וזהו כי אין בלתך. ואין צור כאלהינו, ארז"ל, ואין צייר כאלהינו, כי הצר צורה על הנייר אינו יודע לצייר איברים פנימיים, כמו דם ובני מיעים לב כבד ומרה, והוא ית', לא לבד זה עושה, אלא צר צורה אחרת בתוך הבטן שהוא העובר במעי אמו, ובתוך העובר איברים פנימיים, ורוחו ג"כ, וז"ש יוצר רוח אדם בקרבו. באופן שכל עוד שהעובר הולך וגדל, כן הנשמה היא נכנסת בו. ולזה אמר הבאים מצרימה, כי כחות הנשמה באים מעט מעט, ואח"כ בעת הלידה שכבר נעשה איש, כלומר גוף שלם, אז איש וביתו, שהוא הגוף שהוא בית לנשמה, אז באו בהחלט כל הכחות בתוך הגוף.