תוכן

א) וירא 'אליו 'יהו"ה 'באלוני, ר"ת איוב. 'יהו"ה' באלוני 'ממרא, ר"ת יב"ם. דע כי תרח נתגלגל באיוב. וארז"ל שאיוב היה בן יבמה וכן איתא בזהר, ולפי שתרח הוציא טיפת אברהם מעורבת, וזהו שנקרא תרח לשון רתיחה לזה הוציא ישמעאל מאברהם. ואח"כ ליצחק. וארז"ל שאברהם יושב בפתח גהינם וכו', להציל אח הנימולים. ולא היה לו זה עד שנימול, ואחר שנימול. נשמתו היתה מוציאה משם, ואז הוציא את תרח, כדי שיתגלגל אח"כ באיוב, ולא נחה דעתו מכל רעיו, עד שפגע ביצחק, והוא אליהו בן ברכאל הבוזי, ממשפחת רם, ר"ל אברהם. וז"ס מש"ה (איוב מ"ב ו') על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר, פירוש, נחמתי מצד אותו שאמר ואנכי עפר ואפר, שהוא אברהם.