תוכן
א)
בראשית ברא אלהים את השמים וכו'. בהיות שהקליפה קדמה לקדושה בכל דבר, זה פירושו במקום שאין מקום לחיצונים ליאחז שם, ויש קליפה טובה מעט, והמשל בזה קליפת הקנה שהיא יפה עד מאד, אבל סוף סוף שהיא קליפה, כמ"ש רשב"י ע"ה דא קליפה לדא ודא מוחא לדא. ולזה כשירד האור מלמעלה ירדה בחינת ה', שהיא מלכות של מעלה, נה"י שבמלכות שלמעלה יש שם ב"ן, והה' הכפולה החיצוניות שלה שהיא הה' של המלוי ירדה, וזאת הה' נעשית אלהים, ומתפשטת למטה להאציל הכלים. כי כל בחינת כלים הוא משם אלהים, שהוא הנותן גבול לכלי. ולפיכך נשברו, שלא היתה שם הארת שם ההוי"ה שהוא רחמים, וז"ש בראשית ברא אלהים, שנברא בשם אלהים.
