תוכן

א) (מזולתו) אמרו בזוהר כי סט"א כל מה שהאדם מתקרב אליו ואוהבו, הוא נעשה שונאו, ומבקש להמיתו. ובמתק שפתיו פירש רשת לפעמיו, כמ"ש בפרשת וירא בס"ת. אמנם הקב"ה הוא צדיק, וצדקות אהב, ואוהב כל הבא לחסות תחת כנפיו. וע"ד הסוד, ירצה: צדיק ה', שהוא יסוד, וצדקות אהב, הם נו"ה, שנאמר בהם למען דעת צדקות ה'. ועי"כ ישר יחזו פנימו, כי יהיו זו"ן פב"פ ביושר.
אמר שמואל נקראים צדקות, להיותם גם הם תרין ביעין, ואז יהיה הזיווג ביושר פנים בפנים. (ע"כ מזולתו)