תוכן

א) (מזולתו) הנה ר"ת "אל "משה, הוא א"ם. גם ככלתו לדבר, כלתו כתיב, חסר ו'. ונכתב כלתו, לרמוז: כי האם העליונה, בינה, היא שנתנה הלוחות למשה, והיא נעשית כלתו. כנודע, כי משה זכה לבינה. גם ר"ת "משה "ככלותו "לדבר "אתו, או "אל "משה "ככלתו "לדבר, יוצא מלאך, לרמוז אל מש"ל בפסוק, ויספר משה לחותנו, כי משה נקרא מלאך. כי עליו נאמר בפרשת חקת, (במדבר כ' ט"ו) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. גם מלת לח"ת חסר ו', הוא בא"ת ב"ש אותיות כסא, לרמוז: כי הלחות חוצבו מן כסא הכבוד. (ע"כ מזולתו).