תוכן

א) הנה ר"ת "בני '"ישראל "את "השבת, הוא ביאה. "את "השבת "לעשות, ר"ת אהל. "לעשות "את "השבת, ר"ת לאה. "בני "ישראל "אות "היא, ר"ת ביאה. "אות "היא "לעולם, ר"ת אהל. והענין הוא, כי רמז לעונתן של ת"ח, מלילי שבת ללילי שבת. ורמז, כי צריך שישמרו וימתינו בני ישראל את השבת, ואז יקיימו מצות ביאה עם נשותיהם, הנקראים אהל, כי אין אהלו אלא אשתו. וכמו שפירש בפרשת יתרו בס"ה, על פסוק (ישע' נ"ו ד') לסריסים אשר ישמרו את שבתותי, כמו (בראשית ל"ז י"א) ואביו שמר את הדבר.