תוכן

א) מאמר בגמרא מסכת נדרים, פ"ג דף כ"ב ע"ב, וז"ל, אמר רבה בר רב הונא, כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו. שנאמר, רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזימותיו כו'. הנה תיבת שכינה, מתחלקת לשנים: ש"ך, ינ"ה. ש"ך הם ניצוצי הדין הנודעים, והוא, כי כשתסיר א' מן אדנ"י, ישאר די"ן. וה' פעמים די"ן, בגימטריא ש"ך. וכשיתחברו עמה ה' פעמים א', בה' פעמים דין, ויהיו ה' שמות אדנ"י. אז נקראת נער"ה טובת מראה. והנה כל הכועס, מגביר הדינים, וממשיך ש"ך ניצוצין של הדינים, ומסלק ינ"ה שהוא אדנ"י. וזמ"ש, אין שכינה כנגדו, שהוא שם אדנ"י, הנרמז בג' אותיות ינ"ה, שבמלת שכינה.