תוכן

א) מאמר במסכת סוכה פ"ה דף נ"ג ע"א, וז"ל, מיד פתח שלמה ואמר, רגלוי דבר אינש אינון ערבים ביה כו'. וצריך להבין, מה ענין זה שמצינו, רבי רבבות אנשים, נקברים בארצות, אלו פה ואלו פה. והענין הוא, במה שהודעתיך, כי כל הנשמות כלולות באדה"ר קודם שחטא, אח"כ נשרו ממנו, כשנתמעטה קומתו. והנה כמו שנשרו נצוצי נשמתו, כן נשרו נצוצי גופו. ונמצא כי כל הנשמות שבעולם, תלויות באיברי אדה"ר, זה בראשו, וזה בעיניו. כמ"ש רז"ל בתנחומא, פרשת תשא, על פסוק איפה היתה ביסדי ארץ. והנה אדה"ר היה בתחילה מוטל מסוף העולם ועד סופו, מן המזרח למערב. ונודע כי אדה"ר, נצבר עפרו מד' רוחות העולם, וכפי המקום אשר ניטל ממנו עפר, בבחי' אבר פרטיי שיש באדם, כך הצדיק או האיש ההוא, הנתלה באבר ההוא, שם תהי קבורתו, מן חלק האדמה אשר ממנו לוקח בראשונה באדה"ר, כי גם שנשרו איבריו של אדם, נשר כל אבר מהם ממקום שממנו לוקח בראשונה. וז"ס כי עפר אתה ואל עפר תשוב, ר"ל אל עפרו הראשון. וזה הטעם עצמו הוא בענין הנשמות שנשרו ממנו ועיין בפרקי רבי אליעזר.