תוכן

א) מאמר בגמרא מסכת יומא פ"ז דף ס"ט ע"ב, וז"ל, משה אמר האל הגדול הגבור והנורא. אתא ירמיה ואמר, גוים מקרקרים בהיכלו, איה נוראותיו, לא אמר הנורא. אתא דניאל כו', לא אמר גבור כו'. כבר נתבאר זה אצלנו וע"ש. והנה בו יתבאר במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, וארז"ל מפני גאותן של ישראל, שניטלה מהם, וניתנה לאומות העולם. והענין הוא, כי הגאות של מלכות שמים, היא בחי' הכתר, שהיא נז"ר, בגימטריא נור"א, שהיתה לוקחת המלכות שמים נוק' דז"א, מחצי הת"ת שבו כנודע. והת"ת הוא נקרא נורא, וניתן אל החיצונים, ואז חזרה היא ונתמעטה בבחי' נקודה זעירא, בעת החרבן ממש. וז"ס, ראיתי את הארץ והנה תהו, כי תהו הוא, בהיותה בסוד נקודה זעירא, כמו שהיתה בתחילת עולם התהו, הנקרא אצלינו עולם המלכים, עולם הנקודות, קודם התקון.