תוכן

א) מאמר בגמרא מסכת עירובין פ"א דף ט' ע"א, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא כו', כונתם תרמוז, אל מה שהודעתיך, כי הכתר של הנקבה, נעשה מחצי השליש המגולה שבת"ת דז"א, וכתר של ז"א, נעשה ג"כ מחצי החסד המגולה שבת"ת דז"א, אשר בלט ויצא אורו באחוריו, וממנו נעשה ממחציתו כתר שבו, וממחציתו כתר שבה. משא"כ בחכמה שבה, כי הוצרך אליה שליש וחצי, לפי שהחסד של הנצח בלט חצי אורו לאחור, ומשם נעשה החכמה שבה. וזהו התימא שארז"ל יציבא בארעא כו'. ואמנם ליישב הטעם אל הנזכר הוא, כי החסד שמתפשט בנצח דז"א, הוא מתלבש בנצח של אימא, שהוא מלבוש אל אבא, ואבא מלובש בנצח של ז"א, ולכן לא יספיק לו חצי שליש, והוצרך שליש וחצי. אבל השליש של חסד שבת"ת, הוא מגולה כנודע, ולכן חצי השליש יספיק לכתר שבו, וחציו לכתר שבה.