תוכן

א) מאמר בגמרא בברכות פ"א, דף ה' ע"ב, וז"ל, ר' יוחנן חלש, עאל לגביה ר' חנינא, א"ל חביבין עליך יסורין. א"ל, לא הם ולא שכרם. א"ל הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה כו'. כבר הודעתיך בפסוק ידע שור קונהו כו', כי בשם יל"י שהוא שם השני של שם ע"ב, בו העלה מרע"ה לארונו של יוסף, ושם נתבאר טעמו. וגם סגולת זה השם להקים את החולה מחוליו. ולכן נרמז בר"ת, יהיב ליה ידיה, שהוא ר"ת יל"י, ובכן ואוקמיה כו'. ולכן צריך שיאמר לחולה, הב לי ידך, ואז יתן ידו החולה, ואז יאמר לו המעמיד אותו יהב ליה ידיה ואוקמיה, ויכוין בר"ת של השם הנזכר.