תוכן

א) שם בר"מ, בדף קכ"ב ע"ב, וז"ל, י' יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש כו'. ה' אהבה, על רישיה דבר נש כו'. ענין זה, חולק עם המוסכם לנו בכל ספרי הזוהר, וגם התיקונין, כי אהבה היא בחכמה, ויראה היא בבינה, אבל הענין הוא במה שנודע, כי שתי מיני יראות הן: החיצונה, והפנימית. כי החיצונה היא יראה מחמת העונש. והפנימית היא, מ"ש חז"ל כי כל צדיק ירא לעלות אל מקום חופת חבירו, פן ישרף. כמש"ה, כי על כל כבוד חופה. וכן הענין הזה הוא בספירות עליונות עצמן, כי כל אחת יראה לעלות למעלה ממקומה, פן תישרף באש חבירתה שלמעלה הימנה. וכמ"ש בפרשת בשלח כשעלה משה למרום, שהיה אומר לו קמואל המלאך, שלא היה יכול ליכנס בתחום הדרניא"ל המלאך. ולא הדרניא"ל, בתחום סנדלפו"ן המלאך, פן ישרף זה באשו של חבירו הגדול ממנו.