תוכן

א) בדף קכ"ז ע"א, וז"ל, ובגין כך את סמך איהו סתים בכל סטרוי, בגונא דא את ם סתימא, מה בין האי להאי כו'. כבר הודעתיך, כי כמו שלמטה הם לאה ורחל, כן כנגדם למעלה הם בינה ותבונה. בינה כנגד לאה, ותבונה כנגד רחל. והנה אות ס' היא בבינה. שהיא יותר סתומה ונעלמת. אבל ם סתומא, היא בתבונה, שאינה כל כך סתומה, לפי שהיא יורדת למטה, ומתלבשת תוך ז"א כנודע, והיא נעשית בבחינת מ"ם סתומה מרובעת, דרביעא על בנין. וזו התבונה היא הנקראת אם הבנים.