פירוש הסולם
א)
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה: ר' חייא פתח, ואמר,
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם. מקרא זה בארוהו. אבל
וזרח השמש, זה יעקב שהוא ז"א, כשהיה בבאר שבע, שהיא בינה,
ובא השמש, כאשר הלך לחרן, שהיא הנוקבא דז"א. שכתוב וילן שם כי בא השמש.
ואל מקומו שואף זורח, הוא שכתוב
וישכב במקום ההוא. כלומר, הנוקבא נקראת מקום, ושם הוא שואף ומאיר. ומפרש,
ויצא יעקב, שהוא לשון זריחה, כמו השמש יצא וגו'.
ובאר שבע היא בינה, שמשם מקבל ז"א אורו.
וחרן, היא הנוקבא המקבלת אור השמש שהוא ז"א.
