תוכן

א) והיא זאת, בענין תכלית כונת בריאת העולמות. ונבאר שני חקירות גדולות, נתעסקו בהם המקובלים. החקירה הראשונה הוא, מה שחקרו החכמים הראשונים והאחרונים, לדעת סבת בריאת העולמות, לאיזה צורך היתה, ונמנו וגמרו אומר, כי הסבה היתה, לפי שהנה מוכרח הוא שהקב"ה יהיה שלם בכל הפעולות, ובכל השמות, ובכל הכינויים של גדולה ומעלה וכבוד. והנה אם לא היה מוציא פעולותיו וכחותיו לידי גלוי פועל ומעשה, כביכול לא היה נקרא שלם, לא בפעולותיו, ולא בשמותיו ובכינויו. כי הנה השם הגדול בן ארבע אותיות הוי"ה, מורה על הוראת היות הוייתו יתברך נצחיית וקיימת לעד, היה לעבר, והווה, ויהיה, לעתיד. טרם הבריאה, ובזמן קיום הבריאה, ואחר התהפכותה אל מה שהיה. ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם, לא תוכל להראות אמיתת הוראת הוייתו יתברך הנצחיית, בעבר והוה ועתיד, ולא יהיה נקרא בשם הנזכר.