תוכן
א) בבחי' הג', והיא בזמן היניקה דז"א, כי אז יצאו שניהם מתוך ה"א עילאה, בסוד הלידה, ונתגלו לחוץ, והוא נעשה ו' שבשם, והיא נעשה ה' תתאה שבשם, והיא דבוקה באחורי הוא"ו. והענין, כי בסוד העיבור עלתה נקודתה, והלבישה את היסוד, המלביש גם הוא את הת"ת, וכאשר יצאו לחוץ, לא ירדה היא עם היסוד, כאשר ירד ונתפשט מעל התפארת, ונעשו בו ששה נקודות גלויות, אמנם נשארה דבוקה שם למעלה באחורי התפארת, ומקיפתו מאחוריו.
וז"ס הנ"ל, האשה עולה עם בעלה ואינה יורדת עמו, כי בעלות היסוד ע"ג הת"ת להלבישו, עלתה גם היא עמו כנזכר, ועתה שהיסוד ירד למטה במקומו, היא לא ירדה עמו ונשארה דבוקה למעלה באחורי הת"ת, ואמנם שרשה הראשון שהניחתה בעטרה שבו, לא זזה ולא נעקרה משם לעולם, ואיני צריך להזכירך הקדמה זו בכל מקום, וכבר נתבאר לעיל.
