תוכן

א) אחר שנתבאר בפרקים הקודמים בחלק זה, ענין השבעה מלכים, איך יצאו ונשברו, וחזרו להתקן. יתבאר לנו מעתה, ענין התיקון הנזכר בזוהר במקומות הרבה, ובפרט בב' האדרות, ובאומרו שם עד לא אתתקן בדכר ונוקבא כו', וכן אומרו אי רישא דעמא לא אתקן, עמא איך יתתקנו, וכיוצא באלו, בפרקא קמא דספרא דצניעותא, סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן בחד גלגלא מליא טלא דבדולחא כו', הרי מזה הלשון האחרון יתבאר לך, בביאור ענין התיקון מה הוא, והוא היות אור הא"ס מתלבש בגו לבושין דיקר, דאתקין ואחסין, ובבחי' גלגלתא ואודנין ועיינין כו', כמו שנבאר בע"ה. והנה בש"א ח"ב פ"א, התחלנו לדבר בענין ביאור התיקון מה ענינו, וביארנו קצתו, והוא, כי בהיות העולמות והנאצלים והנבראים רבים, האור היורד מלמעלה נחלש ומתמעט ע"י הריחוק מהא"ס, ויכולים התחתונים לקבלו. עוד, כי בהיות האור מתעלם ומתלבש לבוש ע"ג לבוש, ויוצא דרך כמה לבושים, הוא מתמעט, ויש כח בתחתונים לקבלו. ועוד, היות האור יוצא דרך חלונות, ומעברים צרים, ונקבי הראש, והגוף, והשערות, יוצא מועט, ויכולים לקבלו.