תוכן

א) תחילה ניתן טעם אל האמור, איך שם ס"ג הגדול משם מ"ה בכל מקום, נעשה עתה נוק' טפלה אליו. והענין, כי הנה אור מ"ה החדש, נמשך עתה מזווג ע"ב וס"ג, וכיון שבא מכח ע"ב, הוא גדול מס"ג. ועוד, כי בזה המ"ה לא היה בו שבירה מעולם, ולא נפגם אורו. ועוד, כי הלא שם זה של מ"ה הוא בשלימותו, כלול מטעמים ונקודות כו'. אמנם הס"ג הנז', אינו רק הבחי' של הנקודות שלו לבד, כי טעמי הס"ג הם אח"ף כנודע, וכיון שהם בחי' הנקודות שלו לבד, ודאי שהם גרועים ממ"ה, בהיותו שלם בכל בחינותיו. ובפרט, כי שם ס"ג עצמו הוא נקבה, כי הוא בחינת הנקודות של הכללות, כי הנקודות הם נקבות, ואלו השבעה מלכים הם בחינת נפש, שהוא בחינת נוקבא לבד של הנקודות דס"ג, שהם נקבות, וס"ג כולו אינה אלא נקבה, וכנ"ל ש"ב ח"א פ"א. ובזה תבין, איך כל אלו היו בחי' הנקבות שבכל האצילות כנ"ל סוף פ"א. ועוד כי עם שאינו רק נקודות הס"ג בלבד, הנה גם הם אינם שלמים כי נפגמו ולא נברר מהם כל צרכם עד ימות המשיח, כנ"ל ח"ב פ"ו. ואמנם לעתיד לבא, שיושלם כל בחי' נקודות ס"ג להתברר לגמרי, אז יחזור שם ס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה, ואז שם ס"ג ישלוט בעולם, כי לא יהיו רק ע"ב וס"ג בלבד, דכורא ונוק'. וזה הביטול דמ"ה, הוא ענין חזרת העולם לתהו ובהו הנזכר בדברי רז"ל לימות המשיח והבן זה היטב. ונ"ל חיים, כי ז"ס לע"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם בסוד אשת חיל היא ס"ג, תהיה עטרת בעלה בעה"ב, לעתי"ל, שהוא שם ס"ג בינה כנ"ל, ועיין ש"ד ח"ב פ"ז וע"ש.