זהר

א) ואלה תולדות יצחק וגו'. פתח ר' חייא ואמר מי ימלל גבורות יי' ישמיע כל תהלתו, ת"ח, כד בעא קב"ה, וסליק ברעותא קמיה למברי עלמא, הוה מסתכל באורייתא, וברא ליה, ובכל עובדא ועובדא דברא קב"ה בעלמא, הוה מסתכל באורייתא, וברא ליה, הדא הוא דכתיב, ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום אל תקרי אמון, אלא אומן.

פירוש הסולם

א) ​ואלה תולדות יצחק וגו': פתח ר' חייא ואמר, מי ​ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. בוא וראה, כשבקש הקב"ה, ועלה ברצון לפניו, לברוא העולם, היה מסתכל בתורה וברא אותו. ובכל פעולה ופעולה שברא הקב"ה בעולם, היה מסתכל בתורה ובראה, וז"ש ​ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, אל תקרי אמון אלא אומן. דהיינו שהיתה כלי אומנותו.