זהר

א) דא איהו בראשית ברא אלהי״ם, בראשית אבא ואימא, יהו״ה אלהינ״ו, ברא יהו״ה, ברא דאבא ואימא, אלהי״ם ברתא, ועלייהו אתמר איש אמו ואביו תיראו, כבד את אביך ואת אמך, אביך דא קודשא בריך הוא, אמך דא שכינתא, דחילו דילה בפקודין דלא תעשה, אוקירו דילה בפקודין דעשה, וכל אינון דמקיימי פקודי דעשה עלייהו אתמר כי מכבדי אכבד, ואינון דעברין על לא תעשה עלייהו אתמר ובזי יקלו. אמר בוצינא קדישא רבי רבי, ומה הוא אוקירו ובזיון לקודשא בריך הוא בפקודין דעשה ולא תעשה, אלא בודאי כד שכינתא איהי בגלותא, כל מאן דעביד מצוה לאקמא לה מן גלותא, כאלו אוקיר לקודשא בריך הוא.

תרגום

א) דא איהו בראשית וכו׳. ​זה הוא בראשית ברא אלקים. בראשית, אבא ואימא, יהו"ה אלהינו, ברא יהו״ה. הבן של אבא ואימא. אלקים הבת. ועליהם נאמר איש אמו ואביו תיראו. כבד את אביך ואת אמך, אביך זה הקדוש ברוך הוא, אמך זו השכינה. יראה שלה במצות לא תעשה, כבוד שלה במצות עשה, וכל אלו שמקימים מצות עשה, עליהם נאמר כי מכבדי אכבד. ואלו שעוברים על לא תעשה עליהם נאמר ובזי יקלו. אמר הנצוץ הקדוש, רבי רבי, ומה הוא כבוד ובזיון להקדוש ברוך הוא במצוות עשה ולא תעשה. אלא בודאי כאשר השכינה היא בגלות, כל מי שעושה מצוה להקים אותה מן הגלות, כאילו מכבד את הקדוש ברוך הוא.