זהר

א) בראשית ברא שית, ודא יומא שתיתאה, דאתמר ביה ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, הכא תלת אומנין תניינין, אומן חד אפיק נהורין ביומא רביעאה, דהוו תליין ביומא קדמאה דאתמר ביה אור, אומנא תניינא אפיק ריחשא ממיא, הדא הוא דכתיב ישרצו המים, ודא הוה תליא ביומא תניינא, דאתמר ביה מים, הדא הוא דכתיב יהי רקיע בתוך המים, הכא מיא והכא מיא, אומנא תליתאה אפיק עשבין וזרעין לקבל יומא תליתאה, דאתמר ביה תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו, ואתמר ביומא שתיתאה פרו ורבו ומלאו את הארץ, מאי ומלאו את הארץ אלא ההיא דהות יבשה ביומא תליתאה, אתמר הכא ומלאו את הארץ, הדא הוא דכתיב מלא כל הארץ כבודו, ודא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

תרגום

א) ​בראשית ברא שית וכו׳. וזה יום הששי, שנאמר בו ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. כאן שלשה אומנים שניים. אומן אחד הוציא אורות ביום רביעי, שהיו תלויים ביום ראשון שנאמר בו אור. אומן שני הוציא רמש מהמים, זה הוא שכתוב ישרצו המים. וזה היה תלוי ביום שני, שנאמר בו מים. זה הוא שכתוב יהי רקיע בתוך המים. כאן מים וכאן מים. אומן שלישי הוציא עשבים וזרעים כנגד יום שלישי שנאמר בו תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו, ונאמר ביום ששי פרו ורבו ומלאו את הארץ, מהו ומלאו את הארץ, אלא אותה שהיתה יבשה ביום שלישי, נאמר כאן ומלאו את הארץ. זה הוא שכתוב מלא כל הארץ כבודו, וזה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.