זהר

א) בראשית, ב׳ נוקבא פתיחא לקבלא מימינא, לההוא דגמיל חסד עמה, ואמאי דאת י׳ על רישיה כגוונא דא ג', ובגין דא הרוצה להחכים ידרים, אם כן אמאי ג׳ אחור לב', אלא רזא דמלה ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא, ב׳ חזרת אנפוי מא', ג׳ אחזרת אנפוי מב', ד׳ חזרת אנפוי מג', ה׳ חזרת אנפוי מד', כל אתוון חזרין אנפיןדא מן דא, ולאו אינון אנפין באנפין, ואמאי אלא רזא דמלה וראית את אחרי וכו', ואמאי חזרין אנפין דא מן דא, בגין עריין דאינון לקבלייהו, א׳ לקבליה ארור דאיהו ערוה, ועליה אתמר ארור שכב עם אחתו, דאלין עריין כל חד שכיב עם אמיה ועם אחתיה ועם ברתיה, וחזרין אנפין לגבייהו דלית לון בשת פנים, אבל אתוון קדישין חזרין אנפייהו בבשת בענוה, עריה תעור, ובגינה אתמר ולפני עור לא תתן מכשול, עור דאיהו עור, ורזא דמלה ערום ראה רעה ונסתר.

תרגום

א) בראשית ב' נוקבא וכו׳. בראשית ב׳ נקבה פתוחה לקבל מימין את אותו (נ״א מאותו) שגומל חסד עמה. ומדוע, שאות י׳ על ראשו. כמו כן ג׳, ומפני זה הרוצה להחכים ידרים. אם כן מדוע ג׳ אחור לב׳. אלא סוד הדבר ואיש כי יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא. ב׳ מחזירה פניה מא׳, ג׳ מחזירה פניה מב׳, ד׳ מחזירה פניה מג', ה׳ מחזירה פניה מד׳. כל האותיות מחזירות פנים זו מן זו ואין הן פנים בפנים. ומדוע, אלא סוד הדבר וראית את אחורי כו', ומדוע מחזירות פנים זה מן זה, מפני עריות שהן כנגדן. א׳ כנגדו ארור שהוא ערוה, ועליו נאמר ארור שכב עם אחותו. שאלו עריות כל אחד שכב עם אמו ועם אחותו ועם בתו ומחזירים פנים אצלם שאין להם בשת פנים. אבל האותיות הקדושות מחזירות פניהן בבשת בענוה. עריה תעור. ובגללה נאמר ולפני עור לא תתן מכשול, עור שהוא עור. וסוד הדבר ערום ראה רעה ונסתר.