פירוש הסולם

א) הקרבן או התפלה שהיא במקום קרבן, הוא העלאת המ"ן ליחד הנוקבא שהיא אדני, עם הוי"ה, שהוא ז"א. וע"כ הוא נבחן לאכילה, כמ"ש את קרבני לחמי וגו'. וגוף האדם הוא כנגד הוי"ה. הכוללת כל ד' העולמות אבי"ע, אשר הראש עד החזה הוא אצילות ובריאה, הראש כנגד ז"א, והגוף עד החזה, כנגד הנוקבא, כי הבריאה היא אשת האצילות. ומחזה ולמטה הוא יצירה ועשיה, וכמו שב' העולמות יצירה ועשיה הם מעורבים בקליפות הטמאות, כן יש בגוף האדם מחזה ולמטה, אברים כנגד הקליפות הטמאות, שהם הכבד ויותרת הכבד ומרה וטחול. והזהר מבאר כל אבר ואבר שבאדם, בשורשו בהוי"ה הכוללת שבאבי"ע הנקרא אדם שבאבי"ע, כי כל ד' עולמות אבי"ע נחשבים כמו אדם אחד, ושם הוי"ה אחד שאצילות ה"ס י' וראש, ובריאה ה"ס ה' עד החזה, ויצירה ה"ס ו', ועשיה ה"ס ה' אחרונה. ויצירה ועשיה, הם מחזה ולמטה. ואחר שמבאר שורש כל אבר מה הוא באדם דאבי"ע מבאר פעולת הקרבן שהאדם מביא, או התפלה שמתפלל, איך הוא עולה למ"ן אל המלכות, שה"ס הלב, והפעולות הנעשות בקרבן בכל אבר ואבר עד שבא אל המלכות בצורה המבוקשת, שתהיה ראויה למ"ן לז"א. וכן מבאר מה ענין המיין דוכרין, שז"א מוריד על מיין נוקבין שבמלכות, וסוד זווגם.