זהר

א) בראשית נחתין תמן תרין סבין ואמרי אתעסקנא במה דהוינא ואנן לא הוינן ודא ב׳ ודאי. ראשית, הא סבא עלאה קא נחית בינייהו, אמר הא אנן חד, ותלת הוינן, וכען אנן חד.

פירוש מעלות הסולם

א) בראשית נחתין תמן וכו׳: בראשית: ירדו שם שני זקנים, ואמרו, עסקנו במה שהיינו נמצאים, ואנו לא היינו נמצאים, היינו לפני התקון, בעת שהאורות היו רופפים בבחי׳ מטי ולא מטי, וזה ב׳ ודאי, כי היו נפרדים בלי חיבור, ועל זה רומז הב׳ של בראשית. ראשית: הרי זקן עליון היינו עתיק, שירד והכריע ביניהם, אמר הרי אנו אחד, היינו שלשה, וכעת אנו אחד.
פירוש: התקונים מבאר, שבמלת בראשית מרומז, סוד השורש של תקון ג׳ קוין בבחי' ימין ושמאל ומכריע, שנתקן ברישא דעתיקא שבחי׳ קו האמצעי שבו, הוא למעלה מב׳ הראשים, שהם כתרא ומוחא סתימאה, שנתקנו לב׳ קוין ימין ושמאל, ורישא דלא אתידע מכריע ביניהם ומייחד אותם. ונתקנו לבחי׳ שורש לג' קוין, בסוד סגולתא דטעמים, שקו האמצעי הוא למעלה מב׳ הקוין ימין ושמאל. אמנם בכל בחי׳ ג׳ קוין חוץ מאלה, בא הקו האמצעי מלמטה, בסוד סגול דנקודות.
ונודע שבעת התקון לקח עתיק כתר דמ״ה, וא״א לקח חכמה דמ״ה, ונמצא שכל ספירות של א״א, הם עשר ספירות דחכמה, המכונה זקן, כי אין זקן אלא מי שקנה חכמה. (קידושין לב.) וזה אמרו, נחתין תמן תרין סבין היינו שנתפשטו ב׳ ספירות הראשונות דא״א כתר וחכמה, שנקראים בשם סבין מטעם שהם ספירות דא״א, שלקח חכמה דמ״ה, וכל ספירותיו מאירות באור חכמה.ואמרי אתעסקנא במה דהוינא ואנן לא הוינן דהיינו בעולם הנקודים, דהוינא כלומר: שהאירו ותכף נתבטלה הארתם, שהכלים נשברו והאורות נסתלקו, וזהו ואנן לא היינן. ודא ב' ודאי (כן היא הגירסא בדפוס מונטובא) היינו כי לא היה שום חיבור בין כתר לחכמה, כי כתר היה כולו חסדים ורחמים, וחכמה היתה בבחי׳ כורסיא דשביבין שכולה דין, מחמת שרצונה היה להתפשט ממעלה למטה, ולבטל את אור החסדים שבכתר, שטבעם הוא להשפיע ממטה למעלה. ראשית: אז בראש וראשונה נעשה התקון של הקו האמצעי הא סבא עלאה היינו עתיק, קא נחית בינייהו היינו שנתפשטה הארת רישא דלא אתידע, ששם נתקן שמלכות שלו לא תרד למטה לפני גמר התקון, כי לא נודע בו הארת החכמה וכולו ימין, ובכחו נחלש קו השמאל שהיא החכמה, ומתמעט שגם היא תאיר ממטה למעלה, כמו הכתר, ובזה אמר הא אנן חד, כי הוא סוד לשון המאזנים המשוה משקל שני כפות המאזנים שלא יהיה זה גדול מזה, ואז מתחברים זה עם זה, וכל אחד משפיע לחברו, הימין משפיע חסדים לשמאל, והשמאל משפיע חכמה אל הימין ומאירים יחד. ותלת הוינן דהיינו זה למעלה מזה: עתיק, ואחריו כתר, ואחריו חכמה, וכען אנן חד כי מאירים כולם כאחד. וז״ס בראשית, שהוא תקון הראש דא״א שממנו נתקנו כל הפרצופין שלמטה ממנו. (עיין בספרא דצניעותא פרק א׳ אות ד׳ בפירוש הסולם).