זהר

א) בראשית, תמן אשר״י, ודא איהו אשרי האיש. ואיהו אהי״ה אשר אהי״ה, רישא לכל רישין. ועלה אתמר, ראשך עליך ככרמל, ודא תפלין דרישא. ודלת ראשך כארגמן, דא תפלין דיד. וביה משבחין לבת, בהאי אשרי. הה״ד, באשרי כי אשרוני בנות.

פירוש מעלות הסולם

א) בראשית תמן אשרי וכו': במלת בראשית יש שם אשרי בת, וזה הוא מה שנאמר אשרי האיש (תהלים א׳) והוא אהי״ה אשר אהי״ה ראש לכל הראשים, היינו בינה דא״א שיצאה מחוץ לראש א״א ונעשית לכתר לכל פרצופי עולם אצילות. ועליה נאמר ראשך עליך ככרמל. נוטריקון כר מלא כל טוב הן חכמה והן חסדים. וזה תפילין של ראש ודלת ראשך כארגמן זה תפילין של יד, ובו, כלומר באלו המוחין משבחים את הבת שהיא מלכות באשרי זה, ז״ש באשרי כי אשרוני בנות.
פירוש, התקונים ממשיך לבאר את המוחין דחכמה של ל״ב נתיבות, הנרמזים בלבת אש ל״ב בת, שז״א ממשיך מן הבינה ע״״י עליית מ״ן שיש לבינה קשר עם ז״א עוד מן הסדר של עשר הספירות דאור ישר, שבכדי להאציל את ז״א דאו״י הפסיקה בינה את האחורים שלה מן החכמה, וחזרה להיות חכמה כדי להמשיך הארת חכמה בחסדים, והמשכה זו דהארת חכמה בחסדים נבחן לז״א דאור ישר. ולכן בכל פעם שז״א עולה למ״ן לבינה, מתעורר בבינה קשר זה שבאו״י, והיא מפסקת האחורים שלה מחכמה, והיא מתאחדת עם החכמה, כדי להשפיע הארת חכמה אל ז״א, וחכמה זו המחודשת ע״י עליית זו"ן לבינה נבחנת לחכמה דל״ב נתיבות, שאין זאת בחינת חכמה ממש דאו״י, אלא בינה דאו״י שחזרה להיות חכמה מכח עיבורה של זו״ן. ויש בחכמה זו דל״ב נתיבות עשר ספירות, ג״ר וז״ת שהם חו״ב וחו״ג, כי בינה ששבה לחכמה הרי יש חכמה ובינה, וז״א הוא בחינת החסדים שבקומה המקבל את הארת החכמה, ונוקבא דז״א היא הנושאת את המסכים שעליהם נעשה הזווג דהכאה, והיא נבחנת לגבורה שבקומה, ולכן הם נבחנים לג׳ חלוקות: א) הם האורות, היינו בינה ששבה לחכמה ונעשית לראש, בסוד אהי״ה אשר אהי״ה והיינו אשר אותיות ראש. (עי׳ לעיל תקון י״א אות א׳) רישא, לכל רישין לכל פרצופי או״א וישסו״ת וזו"ן דאצילות. ועלה אתמר ראשך עליך ככרמל שמשם נמשכים חכמה וחסדים בבחינת השורש, ודא תפילין דרישא, שחם המוחין. ב) הוא ז״א שהוא עיקר הנושא אל החכמה דל״ב נתיבות זו, שהוא המחזיר בינה לחכמה, והוא עיקר המקבל אותה, כי בינה עצמה אינה צריכה חכמה. ג) היא בחינת המלכות, בסוד ודלת ראשך כארגמן דא תפילין דיד, שהיא בעלת המסכים שעליה נגלית כל הקומה הזו, וביה משבחין לבת בהאי אשרי, כי זולתה אין שום קומה נגלית כלל. הה״ד באשרי כי אשרוני בנות, הנאמר על המלכות הזו שעליה נגלים ל״ב נתיבות החכמה. (עי׳ שער מאמרי רשב״י אד״ז דף נ״א ובתע״ס חלק י״ד המשך מאות ק״ט עד אות קל״ה).