תוכן

א) צבאות, ב' שמות הם: יהו"ה צבאות. ואלהי"ם צבאו"ת. ונודע, כי הנצח וההוד נקראים צבאו"ת, אלא שבנצח והוד של ז"א, נק' יהו"ה צבאו"ת. והנה"י של נוקבא, נק' אלהים צבאות. וזהו סוד פסוק, יהו"ה אלהים נתן לי לשון למודים. כי לשון בגימ' אלהים בפשוטו פ"ו, ואלהי"ם במלוי יודי"ן ש', הרי לשו"ן. ולמודים: הם נצח והוד כנודע. הרי כי לשון למודים, הוא אלהים צבאות. והנה נתבאר, כי אלהים צבאות, הם נצח והוד של הנקבה, לכן נרמזה הנקבה בתיבת לשון, שהוא בגימ' שכינה עם הכולל. ודע, כי אלהים צבאות, שניהם שוים בגימ', והוא, כי אלהי"ם במלוי ההי"ן בבחי' האחורים, הוא בגימ' אלף. וכן נצח והוד, כל א' נקרא צבאות, כמבואר אצלינו בפרשת וארא, בענין אותם אלף יאורין חסר חד, והנה שניהם בגימ' אלף, עם ב' כוללים של שניהם.