תוכן

ז) ופי' חשמ"ל הוא, כי בזמן שמאירים אלו השע"ה נהורין, אז הוא ח"ש. וכשחס ושלום יש בהם שליטה אל החיצונים אז הוא מ"ל. ודע, כי בכל עולם מן ד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. יש מלבוש ואור מקיף א' הנקרא חשמל של העולם ההוא. אמנם אינם שוים, רק כל א' הוא כפי מדרגתו, כי חשמ"ל דאצילות, זך מכלם, ושל עשיה עב וגס יותר מכולם, לפי ששם הוא עיקר אחיזת הקליפה כנודע. ולכן אחר סיום תפלת י"ח, אנו חותמין בא"י המברך את עמו ישראל בשלום, אותיות מלבוש. והסוד הוא, כי אחר שבתפלת י"ח המשכנו כל ההארות אל הקדושה, ואנו מתפחדים שמא יתאחזו בהם הקליפות, ולכן אנו אז ממשיכים אותו החשמל הנקרא מלבוש, הנרמז באותיות בשלום, כדי שלא יתאחזו בהם הקליפות, באורות אשר המשכו אל הקדושה, ע"י תפלת י"ח. גם זהו סוד ופרוס עלינו סוכת שלום, שאנו מזכירים בתפלת ערבית, בין בשבת בין בחול, והוא רמז אל פריסת המלבוש והחשמל דאו"מ, שהוא כעין סוכה, ונקרא סוכת שלום. ועם כ"ז אין החשמל דשבת דומה לחשמל דבימי החול.