תוכן

ה) והנה כמו שיש בא"א שתים ש"ע ש"ע, כן יש גם באימא עילאה המקבלת אותם, וזה ענינם: כי הנה נתבאר בפרשה ויצא יעקב מבאר שבע, כי אימא מתלבשת תוך ז"א עד החזה שבו, כי שם סיום היסוד דאימא, והנה הם שש ספירות ושליש, והם: כחב"ד חו"ג ושליש א' דת"ת, כל א' כלולה מי', יעלו ס"ג, כי כבר ידעת, כי הוי"ה דס"ג היא באימא. גם ידעת, כי יש באימא ד' שמות אהי"ה, שנים הראשונים במלוי יודי"ן, והג' במלוי אלפי"ן, והד' במלוי ההי"ן. גם יש באימא ג' הויו"ת דמלוי ס"ג. והנה הם ז' שמות, ועל שמם, נקראת אימא באר שבע, ומשם יוצא יעקב בפני ז"א, מן החזה ולמטה כנודע. ומכל הוי"ה מאלו הג' דס"ג, יוצא שם א', הנקרא ייא"י שבתוך המלוי הזה כנודע, והנה הוא בגי' א"ל, וכבר נתבאר, כי ב' פעמים א"ל, הם בגימטריא ש"ע, וכן הש"ע הב' מן הפנים בחלוף מצפ"ץ כנזכר, הרי ש"ע ש"ע באימא, וזהו ג"כ ושעשע יונק על חור פתן, כי ושעש"ע הם ב' ש"ע ש"ע הנזכרים, גם יונק היא אימא, שהיא אהי"ה במלוי יודי"ן, בגי' ינ"ק עם הכולל. על חור פתן, הם הקליפות. והענין הוא, כי כמו שיש ש"ע נהורין בקדושה, כך יש גם בקליפה, והם נהפכים שם, ונקרא ע"ש, בסוד כבגד יאכלם ע"ש, כמבואר אצלינו בסוד חבוט הקבר.