אותיות א"ו
תכה) ... ונקראים נקודות. כי בהברת י' אִי. ובהברת ה' אֵה. ובהברת ו' או. ובהברת ה' אָה.
תכז) ... וכן באדם. מן הא' לבדה התפשטו ד' אותיות השם, הנעלמים, שהם הנקודות, דהיינו הויה דס"ג, שהם א"י א"ה א"ו א"ה כן מן הא' התפשטה הה' הנעלמה כזה א"ה, שה"ס המלכות דהויה הזו, כי היא מוציאה מה שקבלה. כי המלכות מקבלת מג' אותיות יה"ו ומוציאה לתחתונים. וגם שתי הברותיו א"ה א"ו, שה"ס בינה וז"א דהויה הזו, הראשון, שהוא בינה, מקבל מן הי' שהיא חכמה, והשני, שהוא ז"א, מוליד, דהיינו שמשפיע אל המלכות, שמוציאה לחוץ. והי' הנעלמה של א"י, מורה, שממנה מתפשט הכל. ועל כן נקרא הראשון דהיינו א"ה, שהיא בינה, מקבל, משום שמקבלת מן הי' הזו, והשני שהוא א"ו מוליד על ידי המלכות, המשפעת לחוץ. והי' הנעלמה, מורה, כי ממנה מתפשט הכל.