א"ת ב"ש ב"אל אדון ..."
... שאלו האותיות המתעטרים בשבח העליון, הראשונות שהן א"ב והאחרונות שהן ש"ת, העולין בעטרותיהן, הן הצירוף מאלפא ביתא דא"ת ב"ש, אלף מתפשט בחמש אותיות, דהיינו אל אדון וכו'. תיו בשש אותיות דהיינו תפארת וגדולה וכו'. בית, בחמש אותיות, דהיינו ברוך ומבורך וכו'. שין, בשש אותיות, דהיינו שבח נותנים לו וכו'. ומשום זה סוד א"ת ב"ש שבשבח דאל אדון, שיש בהן כ"ב תיבות, הן כלל כ"ב אותיות דז"א שהן עטרה לל"ב שבילי החכמה, כי ל"ב שבילי החכמה הן כ"ב אותיות דז"א, שעלה לבינה שבה עשר ספירות, שכ"ב ועשר הן ל"ב נתיבות החכמה כלומר דבינה שנעשתה לחכמה ולז"א הזה שבבינה, רומזות כ"ב תיבות שבא"ת ב"ש, שבשבח אל אדון.