חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אויר

אויר
בסוד המיתוק דמדת הרחמים עלתה הנקודה בהיכליה דא"א, שהמלכות עלתה לבינה, ונמצא אשר אור ההיכל נסתם ונעשה לאויר, שפירושו קומת רוח. כי כשיש שם כל ה' אורות נרנח"י, נקרא בשם אור, אבל ע"י עלית הנקודה להיכל, נעשה הסיום והזווג מתחת החכמה, ובינה ת"ת ומלכות ירדו מחוץ ההיכל למטה. וכיון שלא נשאר בהיכל אלא ב' כלים כתר וחכמה לכן לא נשאר שם אלא ב' אורות נפש רוח, ואור רוח מכונה בשם אויר, הרי שמסבת עלית הנקודה לאור ההיכל נסתלק האור משם, שה"ס הג"ר: נשמה חיה יחידת, ולא נשאר שם אלא קומת הרוח נפש, שה"ס אויר.