אהל מועד
קי) וקרא לו אהל מועד: שואל, וכי מתחילה לא היה אהל מועד. ומשיב, אלא מתחילה היה אהל סתם, עתה קרא לו אהל מועד, מהו מועד. ר' אלעזר אמר, לטוב. רבי אבא אמר, לרע. ר' אלעזר אמר לטוב, מה מועד, שהוא יום שמחה של הלבנה, שהיא המלכות, שנתוספה בה קדושה, ואינו שולט בה פגם, אף כאן קרא לה בשם זה, מועד, להראות, שהאהל, שה"ס המלכות, נתרחק מביניהם ולא נפגם. וע"כ וקרא לו אהל מועד, כתוב.
קיא) ור' אבא אמר וכו': ורא"א לרע. כי מתחילה היה, המלכות, אהל סתם. כמש"א אהל בל יצען בל יסע יסודותיו לנצח. ועתה הוא אהל מועד, דהיינו רק לזמן ולא לנצח. כי מועד פירושו, זמן. בתחילה היה האהל, שהיא המלכות, נותנת חיים ארוכים לעולם, שלא ישלוט בהם המות, מכאן ולהלאה אהל מועד, כש"א, ובית מועד לכל חי, כי עתה ניתן בה זמן וחיים קצובים בשביל העולם. בתחילה לא היה בה פגם ועתה נפגמה. בתחילה היה חבור וזווג אל הלבנה, שהיא המלכות, בשמשא, שהוא ז"א, שאינו נפסק, עתה הזווג שלהם הוא מזמן לזמן, ומשום זה, וקרא לו אהל מועד, מה שלא היה מקודם.