תוכן

במדבר תש"מ

א) יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שע"י אהבת הזולת באים לידי אהבה ה'. וזה שאמר ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. וכמ"ש הלל הזקן להגר, שאמר לו, למדני כל התורה על רגל אחת. אז אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור, משום שע"י אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו.
כמ"ש בהקדמה לתע"ס שמביא את המדרש רבה (פ' וזאת הברכה), אמר הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו עכ"ל. וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'. לכן למי שיש לו אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחי' ולדבקה בו, שעי"ז הקב"ה מוסר לו תורה וחכמה. נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שע"י אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה'. אז יזכה לתורה ולחכמה.
כשזוכים לתורת ה', היינו הנקרא תורה מפי ה', אז רואים שכולה תמימה, שאין שום חסרון.
סיני, שירדה שנאה לאומה"ע, זה סימן של תורה.
בידך אפקיד רוחי.
אסרו חג מלשון מחוגה. בעבותים, הוא עביות, כפי אאמו"ר זצ"ל. עד קרנות, היינו מלכות. מזבח, מלכות, היינו מלכות דמלכות. היינו שהאדם צריך להתפלל על הגאולה השלימה, שהיא מלכות דמלכות.
תפלת רבים, היינו עבור הרבים. בזכות, בזכות שהאדם בזכות, יכול להתפלל עבור הרבים.