אדם - צורתו ולידתו
... והוא דומה, כעין החקיקה של ציור צורת אדם כשנולד. כי בלידת האדם, מתחילה הוא זרע, שהוא אור, כי האור שב כל אברי הגוף הוא הזרע ההוא, ומשום זה הוא, אור, ואור ההוא נקרא זרע, שכתוב אור זרוע. דהיינו זרע ההוא ממש. שה"ס הזריעה דנקודת החלם וקו ימין. ואח"כ זרע ההוא שנקרא אור מתפשט ונעשה מים. שה"ס נקודת השורק וקו השמאל. ובלחות המים נחקק יותר ומתפשט בהתפשטות תוך אלו המים, התפשטות צורת הגוף לכל הצדדים. כיון שנצטייר ונחקק ציור וצורת הגוף נקרש התפשטות ההוא, ונקרא רקיע. שה"ס נקודת החירק וקו האמצעי. וזהו רקיע בתוך המים. ואחר שנקרש, כתוב, ויקרא אלקים לרקיע שמים שכבר נקרש לחות הגוף שהיה במים. שאז נגמר בחינת האדם. שה"ס ז"א הנקרא שמים, והויה שלו הוא במילוי אלפין כזה יוד הא ואו הא, שהוא בגי' אדם. הרי שלידת האדם דומה לאצילות ז"א מבינה.